שוקרי נ' רשת רהיטי אלקנטרה בע"מ ואח'

פסק דין

רקע

1.עניינה של התביעה שבפני, בארון אותו רכשה התובעת לטענתה בחנות של נתבעת 1 בחדרה ביום 1.1.10.

2.לטענת התובעת, אשר במסגרת אותה עסקה רכשה גם חדר שינה שלגביו אין לה טענות כלשהן, לאחר שסופק לה הארון נתגלו בו פגמים ובהם צבע לא אחיד של הדלתות, כתם צבע ושריטה, כיתוב גדול בטוש על חלקה הפנימי של אחת הדלתות, ועוד.

3.התובעת פנתה אל נתבעת 1 ואולם לטענתה, נסיונותיה לפעול מולה לטיפול בפגמים, לא צלחו. כך גם לא התייחסה נתבעת 1 גם אל פנייתו של עורך דין אליה מטעם התובעת, ביום 27.6.10.

4.במצב דברים זה החליטה התובעת לפנות אל בית המשפט וביום 19.12.10 הגישה היא נגדה תביעה זו. בתביעה עותרת התובעת לפיצוי כספי בסך 5,000 ₪, הכוללים 2,000 ₪ ערך הארון ו- 3,000 ₪ בגין עוגמת הנפש ו"הטרטורים הבלתי פוסקים להם זכתה מצד נתבעת 1" מאז סופק לה הארון ועד ליום הגשת התביעה.

5.נתבעת 1 לא הגישה לבית המשפט כתב הגנה, על אף שכתב התביעה הומצא לה כדין עוד ביום 20.1.11 ולכן, ביום 17.11.11, לבקשת התובעת, ניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה, שבמסגרתו חוייבה היא לשלם לתובעת סך של 2,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

6.נתבעת 1 פנתה אל בית המשפט ובקשה לבטל פסק דין זה בטענה כי התובעת רכשה את חדר השינה והארון נשוא התביעה בחנות של זכיין שעבד בכתובת המצויינת במסמכי התביעה בתקופה הרלבנטית, ולא אצלה.

כב' השופטת ק. אניספלד אשר נתנה בשעתו את פסק הדין, הורתה לנתבעת 1 לצרף לבקשתה תצהיר בו יצויינו פרטיו המלאים של אותו זכיין.

7.בעקבות השתלשלות דברים זו, ביום 21.5.12, הוגש לבית המשפט כתב הגנה מטעם נתבעת 2, בו נטען כי "התובעת צודקת" וכי "הטיפול בתביעתה נפל בין הכסאות". נתבעת 2 הסבירה כי נתבעת 1 הינה רשת המספקת לה זכיון במספר חנויות בארץ, בקשה לבטל את התביעה כנגד נתבעת 1 והתחייבה "לטפל בטענות התובעת עד לשביעות רצון מלאה מהשירות ומהמוצרים". עוד ציינה נתבעת 2 כי "נתבעת 1 שלחה אליה מכתב על פסק הדין שניתן כנגדה והסבירה כי נלקח מחשבונה סכום של 3,658.39 ₪".

8.ביום 11.9.12 בוטל פסק הדין הנ"ל, על פי החלטת כב' השופטת אניספלד.

9.לדיון שהתקיים בפני כב' השופט י. טורס ביום 8.1.13, התייצב נציג נתבעת 1 אשר טען כי החנות בחדרה שייכת לנתבעת 2 וכי נציג נתבעת 2 התחייב בפניו שיטפל בנושא. לפיכך, הורה כב' השופט טורס על תיקון כתב התביעה בהוספת חברת "אופק שיווק רהיטים בע"מ" כנתבעת. בנוסף לכך, ובעקבות ביטול פסק הדין שניתן כאמור, הורה כב' השופט טורס לתובעת להשיב לנתבעת 1 כל סכום שגבתה ממנה בגין פסק דין זה והדיון נדחה ליום 5.2.13.

10.בין לבין, בעקבות מעבר כב' השופט טורס לבית משפט אחר, הונח התיק בפני ובדיון שאמור היה להתקיים בפני ביום 5.2.13 הוריתי על מחיקת התביעה בשל אי התייצבות הצדדים כולם.

11.בהמשך, לבקשת התובעת ולנוכח נימוקי בקשתה, בטלתי פסק דין זה והוריתי לתובעת להמציא לבית המשפט כתובות מעודכנות של שתי הנתבעות, כדי שאפשר יהיה להמציא להן הזמנות כדין לדיון שייקבע.

12.התובעת עשתה כן ואולם לדיון שהתקיים בפני ביום 11.7.13 לא התייצב נציג כלשהו מטעם מי מהנתבעות (כשעל פי רישומי בית המשפט, לנתבעת 1 נמסרה הזמנה כדין ואילו הנתבעת 2 אליה נשלחה הזמנה לכתובת הרשומה אצל רשם החברות – רח' היהלום 16, נתניה) לא קבלה את ההזמנה.

דיון והכרעה

13.עיון בכתב התביעה ובנספחיו, מלמד על כך שביום 1.1.10 רכשה התובעת חדר שינה וארון אצל נתבעת 1, אשר שמה מופיע לצד שמה של נתבעת 2 הן על טופס ההזמנה והן על הקבלה שהוצאה בגין תשלום בגין סכום כולל של 8,000 ₪ בעד פריטים אלה.

מעבר לכך, על טופס ההזמנה מופיעה תניית שימור הקובעת כי "הטובין הנ"ל שייך לרהיטי אלקנטרה עד לפרעון מלא בפועל".

14.בנוסף לזה, התובעת הציגה בפני פסיקה של בתי משפט שונים לתביעות קטנות במקומות שונים בארץ, אשר יש בה כדי ללמד על מה שנראה כשיטה של נתבעת 1 להתנער מאחריות באמצעות נתבעת 2 (ר' ת"ק טבריה 22309-06-10 בחרי נ' אופק ואלקנטרה; ת"ק קרית גת 11572-03-10 אברהם נ' אלקנטרה ועוד).

15.גם במקרה זה, נראה היה בשלב מסוים כי נתבעת 2 "נחלצת" לעזרת נתבעת 1 ונוטלת על עצמה לכאורה את האחריות לפגמים בארון נשוא התביעה, אלא שעל אף התחייבותה המפורשת "לטפל בטענות התובעת עד לשביעות רצונה המלאה מהשירות והמוצרים", היא לא עשתה כן, עד כה.